מנועי החיפוש מתפתחים מהר יותר מתעשיית קידום האתרים, שנמצאת תמיד במצב של מאמץ להדביק את הקצב של השינויים והעדכונים באלגוריתמים של גוגל ומנועי חיפוש נוספים. בשל כך, קידום אתרים משנה את פניו כל הזמן על מנת להתאים את עצמו לתנאים החדשים והדרישות העדכניות.
כך בין היתר הוכרז בשנת 2005 כי האלגוריתם של גוגל יעשה שימוש בכלים סטטיסטיים מתוחכמים (נכון לאותה תקופה) על מנת להשתמש בכמויות הקישורים ובטקסט העוגן שלהם כגורם דירוג; ולאחר מספר שנים השקת עדכון “פינגווין” של האלגוריתם בישרה כי לאיכות הקישורים יהיה חלק משמעותי יותר מאשר מספרם.
כיום כשליש משאילתות החיפוש המתבצעות בגוגל נענות על ידי אינטליגנציה מלאכותית. מבחינת האלגוריתם של האינטליגנציה המלאכותית, נראה שהוא מבצע את פעולתו לאחר שאלגוריתם הדירוג כבר עשה את שלו. כלומר, אפשר להניח שלגורמי הדירוג המסורתיים, כגון כותרות וקישורים, יש תפקיד משמעותי בסינון המוץ מן התבן על מנת להתעלם מן הטפל ולהציג לגולש תוצאות חיפוש רלוונטיות לחיפוש שביצע.
חשוב אם כך להבין שמדובר בתהליך דו שלבי שמתחיל ברגע בו הגולש מבצע חיפוש בגוגל: תחילה נכנס לפעולה אלגוריתם דירוג שמדרג את כל האתרים על פי מידת הרלוונטיות שלהם למילות המפתח שהוקלדו, ולמטרה זו נלקחים בחשבון שלל גורמי הדירוג הידועים בעולם של קידום אורגני, כגון כותרות, תגים, מאפייני אלט, קישורים וכו’.
רק לאחר מכן תוצאות הדירוג מועברות לאלגוריתם האינטליגנציה המלאכותית המבצע שיקולים משלו באשר לבחירת תוצאת החיפוש שיציג למשתמש מתוך הדירוג שבוצע בשלב הראשון. בחלק הזה, לגורמי הדירוג שצוינו לעיל אין קשר לאלגוריתם של האינטליגנציה המלאכותית.
האינטליגנציה המלאכותית שואפת לענות כמו בן אדם, ולפיכך אופן פעולתה נחלק לשניים: ראשית היא מנסה להבין למה הגולש התכוון כאשר הוא הקליד דווקא את מילות החיפוש שהקליד; ושנית היא מנסה למצוא עמוד אינטרנט שעונה באופן מדויק על השאלה האמיתית שנחבאת מאחורי אותן מילות החיפוש. בדומה לבן אדם, האינטליגנציה המלאכותית לא בודקת כמה פעמים מופיעה מילת החיפוש בעמוד מסוים – אלא מחפשת את התשובה לשאלה.
במילים אחרות, מרגע שגולש מקליד דבר מה בשורת החיפוש ועד שהוא מקבל תשובה מגוגל מתרחשים שני שלבים שעל כל אחד מהם משפיעים דברים שונים: פקטורי דירוג משפיעים על השלב הראשון של דירוג האתרים, ופקטורי תוכן משפיעים על האינטליגנציה המלאכותית.
שני הסוגים אינם שונים באופן מהותי אלה מאלה. עדיין מדובר באותה מערכת שיקולים של קידום אתרים, אולם יתכן שכדאי לשנות במעט את דרך ההסתכלות על הדברים מתוך ראייה מערכתית דו-שלבית כפי שתוארה להלן.
יש קשר הדוק בין הפקטורים משני הסוגים הנדונים כאן: התוכן מסביב לתמונה מסוימת קשור באופן ישיר לתמונה. תיאורי תמונות מגלים לגוגל במה עוסקת התמונה. כתובת ה-url של התמונה, באופן אידיאלי, מתארת מה יש בתמונה.
בנוסף לבחירת התמונה עצמה, שהיא סוג של תוכן, גם מה שמסביב לה הוא למעשה סוג מסוים של תוכן. הטקסט מסביב לתמונה, התיאור שלה, כתובת ה-url, כולם משפיעים יחד על המשמעות הכללית של העמוד כולו.
מאפייני האלט (Alt Attributes) קשורים לנגישות האתר. הדרך הנכונה להשתמש בהם היא לתאר מה יש בתמונה – למשל, “חתול יושב על עץ ובוהה בחלל” – מה שמסייע כמובן לגולשים כבדי ראייה להבין את מה שהם מתקשים לראות. למעשה מאפייני האלט מהווים מעין אלטרנטיבה טקסטואלית לתמונה.
אנשי גוגל לא ממליצים לשלב מילות מפתח במאפייני האלט, אלא פשוט לתאר מה שנמצא בתמונה, לרבות ההקשר של האלמנטים הויזואליים לנושא העמוד כולו, אם מדובר בקשר מטאפורי שאיננו ברור באופן מיידי מן התמונה עצמה.
זוהי חשיבותם של פקטורי התוכן ושימוש נכון בהם. הם התמונה מסמלת משהו, זה צריך להיות מוזכר במאפייני האלט. כך יקל על גוגל להבין את התמונה ולדרג אותה בהתאם.
קידום אתרים במנוע חיפוש שנעזר באינטליגנציה מלאכותית דורש תכנון מוצלח כדי להשיג תוצאות טובות. הרעיון שדירוג מוצלח יושג על ידי הוספת מספיק מילות מפתח הוא רעיון מיושן בעידן הנוכחי, במיוחד לאור העובדה שלאינטליגנציה המלאכותית לא ממש אכפת ממילות חיפוש.
אין זה אומר שצריך להמציא מחדש את הגלגל בכל הקשור לקידום אתרים וגורמי הדירוג שהיו רלוונטיים עד היום, אלא פשוט להבין שיש ניואנסים דקים יותר מאשר להוסיף מילות מפתח כדי לשפר את הדירוג. תכנון נכון שיקח בחשבון את המחשבה על האדם שמאחורי מילות המפתח ולא את מנוע החיפוש בלבד – הוא זה שישרת אתכם באופן היעיל ביותר.
מאמר אורח מאת אייל רחמים.